ירון נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 12.5.13 כביש 444.

2. לטענת התובעת, נסעה עם רכבה בנתיב השמאלי. אחרי המחלף מתמזג הנתיב הימני עם הנתיב השמאלי. רכב הנתבעים שהיה מאחוריה זגזג בין הנתיבים ועקף את רכבה מצד ימין. רכב הנתבעים ביקש להשתלב בנתיב נסיעתה של התובעת, חתך את נתיב נסיעתה בפראות ופגע בכנף הימנית של רכבה ובפגוש ותלש אותם ממקומם.

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו כי הנתבע 2 נסע בנתיב פקוק. התובעת ניסתה לעקוף את רכב הנתבע ופגעה ברכב הנתבע מאחור. לרכב הנתבע לא נגרם כל נזק ועל כן לא תבע.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העידה התובעת וחזרה על גרסתה לפיה נסעה בנתיב השמאלי. התובעת טענה כי הבחינה ברכב הנתבע מזגזג מנתיב לנתיב מאחוריה. התובעת טענה כי בשלב מסוים הנתיב הימני מתמזג לנתיב השמאלי והנתבע הגיח מהנתיב הימני, פגע בדופן רכבה ותלש את הפגוש קדימה. הנתבע לא עצר והתובעת החלה לדלוק אחריו, כשהיא מצפצפת לו, עד שלבסוף נעצר.

5. הנתבע העיד וטען כי נסע בנתיב הימני כאשר הכביש במצב פקוק. הנתבע טען מחד כי התובעת היתה בנתיב השמאלי ופגעה ברכבו מאחור. ומאידך כי לא הבחין בקרות התאונה ועל כן המשיך לנסוע ולא נעצר מיד לאחר התאונה. בהמשך טען שלא עצר מהטעם שלא היה היכן לעצור.

עד מטעם הנתבע העיד אף הוא כי נסעו בנתיב הימני והתובעת עקפה את רכבם מצד ימין ופגעה ברכבם מאחור. גם העד בתשובה לשאלה מדוע לא נעצרו טען שלא חשו כי התובעת פגעה ברכבם מאידך ידע לתאר את אופן קרות התאונה.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתה של התובעת ולפיכך, יש לדעתי לקבל התביעה ולחייב את הנתבעים בהוצאות התובעת, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותה של התובעת והיא מהימנה בעיני. התובעת חזרה בעקביות על גרסתה לפיה נסעה בנתיב השמאלי והנתבע שנהג בפראות התמזג לנתיב נסיעתה מצד ימין ופגע ברכבה.

שנית, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובע לפיה התאונה ארעה באופן שתיארה קרי, פגיעה של משיכת הפגוש כלפי חוץ, פגיעה המתיישבת עם טענתה לפיה רכבה היה לפני רכבו של הנתבע ועל כן כשרכבו הגיע מאחור שלף כלפי חוץ את פגוש רכב התובעת.

שלישית, עדות הנתבע ועדו היו מלאות סתירות ובלתי עקביות. כך, מחד שניהם נתנו תיאור מפורט של התאונה. ומאידך, טענו כי לא עצרו את הרכב מהטעם שכלל לא חשו כי ארעה תאונה. במידה ולא חשו ולא ראו כי ארעה תאונה הכיצד ידעו לתאר אותה בפרוטרוט.

לפיכך, סבורה אני כי היה על הנתבע שנסע בנתיב הימני, המשתלב בנתיב השמאלי, להבחין ברכב התובעת הנוסע מעט לפניו בצד שמאל, להימנע מעקיפתו מצד ימין ולהמתין עד שהדרך תתפנה על מנת לבצע את ההשתלבות בנתיב הנסיעה. משלא עשה כן הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובעת סך של 6,453 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 15.7.13 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישאו הנתבעים בהוצאות משפט בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ב טבת תשע"ד, 15 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: